כשהצבע מת

יש רגעים בתהליך שבהם הציור פשוט מת עליך.

היה לי ציור כזה לפני חודשיים. עבדתי עליו שלושה שבועות. צפיתי בו בוקר אחד ואמרתי: הוא מת.

לא ממש מת — אבל איבד את החיים. הקוויים היו שם, הצבע היה שם, אבל משהו חסר. אותו דבר שגורם לציור להיות ציור.

לא ויתרתי עליו. עמדתי מולו יומיים בלי לגעת. ביום השלישי הבנתי מה חסר: חסרה הרשות שלי להיכנס לתוכו.

כשמתחילים לצייר, אנחנו נכנסים לציור בחופשיות. אבל ככל שמתקדמים, יש רגע שמפחדים להרוס מה שכבר בנינו. והפחד הזה הורג את הציור.

חזרתי, לקחתי מכחול גדול, ו'הרסתי' חלק ממה שבניתי. והציור חזר לחיות.